את המסע בטיפול רגשי התחלתי כבר בהיותי ילדה, ילדה רגישה מאוד שמרגישה דברים, שרואה דברים שאנשים אחרים פחות מבחינים בהם, סקרנית ומהורהרת.

בילדותי לא ידעתי שזה מה שאעשה כשאהיה גדולה אבל תמיד אהבתי להקשיב לסיפורים של אנשים על חייהם, אנשים תמיד סיקרנו אותי ועניינו אותי, אני זאת שבלי להגיד או לעשות דבר ניגשים אלי אנשים ומספרים לי את אשר על ליבם.

אני זוכרת את עצמי יושבת וחושבת מה קורה בבתים של אנשים? איך נראים חייהם? ותמיד היו לי רעיונות לפעולה ועצות טובות להתקדמות.

את המסע הטיפולי בעולם הרגשי התחלתי אחרי הלידה של בתי הבכורה לפני 12 שנים. זאת הייתה אבן הדרך הראשונה שלי כמטפלת. כשמילה נולדה נולדתי שוב – כאמא. נחשפתי בעצמי ליכולת הטבעית שלי לברוא את עצמי מחדש, להכיר כוחות בעצמי שלא היו לי לפני או שלפחות לא ראיתי אותם. מתוך התחושות הטובות שלי והגילויים החדשים בעצמי במעבר לאימהות הרגשתי שזה מה שבעצם אני רוצה לעשות ,לתמוך ולעזור לאימהות אחרות שמתקשות במעבר לאימהות, שצריכות מילה טובה, העצמה.

הרגשתי שאני "שוחה" במים ומתוך העוצמה החדשה שגיליתי בעצמי הרגשתי שאני רוצה לעזור לאימהות אחרות להתעצם, להסתכל על חווית האימהות (שהיא בהחלט לא פשוטה) בצורה אחרת שתהיה להן טובה יותר ותעצים את חייהן עצמן (מעבר לאמהות שלהן).

את הגלגול השני שלי עברתי אחרי לידת בני השני אימרי. שם בעצמי חוויתי קושי אישי, המעבר לאמהות בפעם השניה גרמה לי שוב פעם ללדת את עצמי מחדש ולחפש משמעות חדשה עבור עצמי. השהייה עם שני ילדים קטנים בבית לא הספיקה לי מבחינה רגשית אלא הקשתה עלי, מה שהיה טוב כבר לא ממש עבד, הרגשתי את זה בכל תא ותא בגופי, ומבחינה מקצועית הייתי מבולבלת ולא ידעתי לאן לפנות.

אני אחת שלא מוותרת, שלא מסתפקת בליד, אלא רוצה את השלם ולכן התחלתי במסע אישי לגילוי עצמי, כדי להגיע לאן שאני רוצה להגיע.

שלושת הערכים שמובילים אותי בדרך שלי הם בחירה, חופש והנאה.

בחירה – אני מאמינה שכל אדם זכאי לבחור את מה שיעשה בחיים האלה,את העשייה שלו זאת שהוא הכי אוהב וטוב בה, את הדרך שיבחר לחיות ולעשות לעצמו הכי טוב שיש, את המחשבות שטובות ומועילות לו .

חופש – כל אדם זכאי לחופש פנימי וחיצוני להיות היא/הוא בדיוק כמו שהוא ולבטא את עצמו בעולם בחופשיות, להרגיש חופשיים ומשוחררים.

הנאה – באנו לכאן ליהנות, להיות בשמחה, אין שום סיבה שנעשה דברים שלא מגיעים מתוך הנאה, מתוך רצון פנימי, מה שלא מגיע מרצון לא נכון לנו ולכן אין טעם שנבזבז שם את האנרגיה שלנו.

הלידות של ילדי היוו אבן דרך במסע שלא נגמר, מסע אישי לגילוי עצמי שתמיד ישלח אדוות הלאה לסביבה הקרובה שלי וגם הרחוקה.

את הכלים והתובנות שאני לומדת אני מעבירה ומלמדת במסעות המשותפים של מי שבוחרים ללכת איתי בדרך.

שלכם, דנה.