הקול הפנימי הוא קול מאוד מאוד שקט, כמעט ולא שומעים אותו.. רוב הזמן שומעים קולות אחרים ומרעישים שמתעלים בווליום שלהם על הקול הפנימי .
ניתן להקשיב לו אך ורק אם משקיטים את המיינד (טכניקה נשימתית כתובה למטה ) אחרת כל מה שנישמע הוא רעש תמידי שרוב הזמן מרעיש, לעיתים הוא אף מכאיב, ורוב הזמן תופס את הבמה ולא נותן לקול הפנימי האמיתי שלנו להישמע.
מה זה קול אמיתי אתם בטח שואלים? אז קול אמיתי שלנו הוא קול הרצון שלנו, הוא הקול של מה שבא לנו (כן כן כמו זה של ילדים שלנו..) הוא הקול של החלומות שלנו, של הדברים שאנחנו אוהבים, של הערכים שלנו . הוא קול שאומר לנו מה נכון לנו ומה לא נכון לנו, הוא הקול שאם נקשיב לו באמת יהיה לנו יותר נעים כאן .
ככל שאנחנו מתבגרים הקול הזה באופן אוטומטי נעלם לנו. כי קולות אחרים תופסים את הבמה המרכזית, הקולות של הסביבה הקרובה, כל מיני אמונות שגדלנו עליהם, פחדים, ערכים מסוימים שהם לא שלנו ותרבות כלשהי.
אנחנו נדע שאנחנו לא מקשיבים לקול הפנימי שלנו כשהדברים לא זורמים, תחושת דכדוך של חוסר משמעות כשקמים בבוקר בלי חשק, שהולכים לישון לא מרוצים ובעצם מרגישים ש"סוחבים" את היום, את החיים.
לתחושתי התקופה עכשיו מבקשת מאתנו יותר מתמיד שנקשיב לקול שלנו, שנגביר את הווליום , ונתמסר.
מה זה אומר להתמסר? זה אומר להצהיר בקול רם "אני רוצה לשמוע את הקול הפנימי שלי", "מה בא לי עכשיו?", "מה נכון לי לעשות?" "אני צריך ללכת על העבודה הזאת ?" אלה שאלות שיקדמו אתכם לכיוון הבא.
ממש להגיד את זה אפשר בלב, אפשר בקול רם, זה לא ממש משנה כי כך או כך משהו מקשיב. אולי בהתחלה לא יעלה כלום, אולי יעלו אותם קולות מוכרים , התבוננו בהם, מה הם מספרים? ואולי יעלה משהו חדש ,מרענן כזה שידגדג בבטן, ומעצם המחשבה עליו יעלה חיוך ושמחה, יכול להיות שיגיע משהו חדש שבכלל לא חשבתם עליו אבל יעורר בכם התרגשות לקראתו, העיקר שתרגישו שזה נכון לכם.
זה הקול הפנימי שלכם ,זה הרצון!
ועכשיו כל שנותר לכם הוא להאמין שזה הדבר שנכון לכם כרגע ולסמוך על מה שעולה ,זה יכול להיות תשוקה חדשה , שינוי כלשהו בחיים, יצירה שרוצה לצאת , משהו שקורא לכם לזוז מהמקום הנוכחי, ההצעה שלי – תקשיבו לו.
תרגול נשימתי להשקטת המיינד:
- שבו במקום שקט (בשביל ההתחלה ,אחר כך אפשרי לעשות איפה שרוצים)
- הניחו יד על הבטן ,מעל הטבור.
- הכניסו אויר לריאות עד לבטן (הבטן העליונה צריכה להיות נפוחה באוויר שנכנס) בספירה של 5.
- כווצו את השפתיים כאילו אתם מכבים נר והוציאו את האוויר מהבטן בספירה של 7 עד לריקון מכסימלי של האוויר מהריאות.
- חזרו על כך לפחות שלוש פעמים.
חשוב לזכור שהנשיפה תהיה בספירה יותר מהשאיפה ( 5,7 – 4,6 לדוגמא).
ספרו לי מה הוא הדבר הזה שעלה לכם מהקול הפנימי שימח אתכם וגרם לכם להתרגשות?
באהבה
