צירוף המילים "דיכאון אחרי לידה" הוא מפחיד. הוא מפחיד נשים עוד לפני שהופכות לאימהות, נשים בהריון וכמובן אחרי לידה. פעמים רבות הסביבה בוחרת שלא במודע להתעלם מהסימנים ולייחס אותם לקושי טבעי אחרי הלידה. ולכן חשוב לדעת את הסימנים הקלינים, לאן להפנות ומה יכול לעזור.
המאמר מיועד לכן נשות מקצוע שפוגשות נשים סביב התקופות שציינתי, אתן אלה שתראו אותן בהריון בלידה וקצת אחרי ולכן זה כל כך חשוב שתדעו לזהות אישה שסובלת, כדי להפנות אותה כמה שיותר מהר לטיפול. טיפול מידי יכול למנוע סבל רגשי ופיזי לאשה, לתינוק ולשאר בני הבית.
הולדת תינוק נתפס כאירוע משמח, אך אתו מגיעים גם לחץ ואי וודאות. לידה היא האירוע הדרמטי ביותר בחייה של אישה ומשפיע עליה ברמה הפיזיולוגית, הפסיכולוגית והסביבתית ולכן 70% מהנשים ירגישו דכדוך אחרי לידה (BABY BLUES) התחושה הזאת היא נורמאלית. במידה והתסמינים אינם חולפים לאחר שבוע או מתגברים ייתכן שהאישה סובלת מדיכאון אחרי לידה יתכן גם שהסימנים יגיעו שבועיים או יותר אחרי הלידה.
הסטטיסטיקה מראה ש10%-15% מהנשים שלא סבלו בעברן מהפרעות נפשיות יסבלו מדיכאון אחרי לידה, בעוד ש25% מהנשים שסבלו בעברן מדיכאון יסבלו מדיכאון אחרי לידה, הנתון הגבוה ביותר הוא 50% מהנשים שסבלו בעברן מדיכאון אחרי לידה עלולות לסבול שוב מדיכאון זה. מה שמראה שדיכאון אחרי לידה די שכיח. (ד"ר מרינה בר שי פסיכיאטרית מגדרית)
דיכאון אחרי לידה הוא מחלה ולא "סתם" מצב רוח והוא מתחלק לכמה דרגות ולכן חשוב לטפל במהירות. חשוב להדגיש שהתמיכה המשפחתית,החברתית והזוגית חשובים מאוד להחלמה.
מתייחסים בדיכאון לכמה דרגות, דיכאון קל עד בינוני בו ניתן לטפל בדרך כלל גם ללא התערבות תרופתית אלא בטיפול רגשי/פסיכולוגי. דיכאון מג'ורי (קשה) בדרך כלל מצריך טיפול תרופתי משולב בטיפול רגשי. ויש גם את הפסיכוזה אחרי לידה (אובדן שיפוט ופגיעה בביקורת המציאות) היא נדירה ודורשת התערבות פסיכיאטרית מידית. את אבחון הדיכאון ואת חומרתו מאבחנים אך ורק אנשי מקצוע שהוסמכו לכך.
כיצד יודעים שזה דיכאון אחרי לידה?
סימנים קליניים בסיסים שחייבים להתקיים –
תחושת עצב או מועקה הקיימים רוב הזמן ללא סיבה נראית לעין.
היעדר יכולת הנאה כמו בעבר, העדר הנאה מהטיפול בתינוק וירידה בחשק ליזום פעילויות.
סימנים נוספים (לא כולם חייבים להופיע) –
- הפרעות שינה (ולא על ידי התינוק).
- שינויי בתאבון ,עלייה או ירידה קיצונית במשקל
- חוסר אנרגיה ועייפות תמידיים, או אי שקט וקושי לשבת במקום אחד.
- מחשבות של ייאוש, כישלון, אכזבה, אשמה.
- קושי בקבלת החלטות פשוטות וקשיי ריכוז
- ערך עצמי נמוך
- חוסר עניין בתינוק
- בכי מרובה
- דאגה מוגזמת וחריגה בתחומים שונים
- ואף מחשבות אובדניות
*סימפטומים אלה יופיעו במשך שבועיים ויותר , אין מדובר על יום יומיים שלושה שבהם מרגישים לא טוב.
חשיבות איתור הדיכאון
ישנה חשיבות עליונה לפנות לטיפול במהירות האפשרית. דיכאון אחרי לידה לא מטופל במהלך ההיריון עלול להשפיע על מהלך הלידה ולגרום לסיבוכים מיילדותיים כגון: רעלת הריון, היפרדות שלייה, משקל עובר נמוך ועוד. דיכאון לא מטופל אחרי הלידה עלול לגרום לבעיות בריאותיות ורגשיות לטווח מאוד ארוך, אצל האם עלול להופיע יתר לחץ דם, דיכאונות נוספים, נטייה לאובדנות, מחלות דלקתיות, אוטואימוניות ועוד.
לגבי התינוק, חשיבות האיתור והטיפול בדיכאון אצל האם קריטיים. בחודשים הראשונים נוצרת האינטראקציה עם האם שכל כך חיונית להתפתחותו התקנית. פגיעה בקשר עם האם ואי קבלת טיפול ראוי עלול לגרום לעיכוב מוטורי, עיכוב שפתי, קשיי שינה ואכילה, קשיים רגשיים ונפשיים ועוד. (ד"ר מרינה בר שי)
לאן ניתן להפנות לקבלת עזרה במערכת הציבורית?
במידה ואתן מאתרות סימנים אצל אישה שסובלת מדיכאון אחרי לידה ניתן בראש וראשונה להפנות אותה לרופא משפחה. היום רופאים מקבלים השתלמות פסיכיאטרית ראשונית ורשאים לרשום תרופות ולהמליץ על טיפול.
אחיות טיפות חלב מעבירות שאלון "אדינבורו" שמאתר נשים בדיכאון ונשים שנמצאות בסיכון גבוה עוד בהריון ללקות בדיכאון אחרי הלידה.
פסיכיאטרים/ות מגדריים פרטיים שמתמחים בנשים אחרי לידה.
ישנם מחלקות מיוחדות בבתי חולים בארץ שנותנות טיפול מקיף לנשים שסובלות מדיכאון והפרעות נפשיות שונות סביב הריון,לידה אמהות.
בבי"ח איכלוב "המרכז לבריאות הנפש של האישה" 03-6974707, ביה"ח איכילוב המרפאה הפסיכולוגית לאם ולתינוק, 03-6973759.
תל השומר, "מרפאת חווה" 03-6354029.
ביה"ח הדסה עין כרם, מרפאה פסיכיאטרית 02-6777348
ביה"ח מעלה כרמל בחיפה 04-8559256.
כיצד ניתן לטפל?
השלב הראשוני הוא שלב האבחון והוא חשוב מאוד לצורך התאמת טיפול.
תרופות ממשפחת SSRI נוגדות דיכאון וחרדה מקלות על הסימפטומים ומשפיעות בין שבועיים לארבעה שבועות .
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יוצא מתוך נקודת הנחה שהדיכאון נוצר מדפוסי חשיבה לא מועילים שגורמים למצוקה גדולה אצל האם, דוגמא למחשבות: "אני אמא לא טובה", "אני לא מסוגלת לטפל בתינוקי", "אני לא שווה ולכן לאף אחד לא איכפת ממני" ועוד. בטיפול עובדים על דפוסי המחשבה האלה ובמקביל מטפלים במישור ההתנהגותי שמלמד את האמא להתנהל בכאן ועכשיו ולסגל התנהגות יעילה ומועילה לה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יעיל מאוד בדיכאון קל-בינוני וחרדות, הטיפול בדרך כלל ממוקד וקצר מועד.
טיפול פסיכולוגי דינאמי, רצוי לפנות לפסיכולוגים/ות שמתמחים בנפש האישה.
טיפולים רגשיים אחרים
ניתן ורצוי לתמוך ביולדת בדרכים נוספות –
- להקשיב לה, לשאול מה שלומה ולהיות אמפטיים לרגשותיה ותחושותיה ללא ביקורת ושיפוטיות.
- לשאול את היולדת מה יקל עליה כרגע, למה היא זקוקה.
- לארגן עזרה במטלות הבית בתשלום.
- לדאוג לאוכל מזין וחזרה לאכילה מסודרת.
- לאפשר ליולדת זמן ולגיטימציה מלאה בהתאווררות מחוץ לבית עם או בלי התינוק.
- לעודד מפגשים עם אנשים אהובים.
- לאפשר לה שינה רציפה של חמש שעות לפחות בלילה.
- לעודד את האם לחזור לפעילות ספורטיבית כלשהי שהייתה אהובה עליה עוד לפני הריון/לידה.
- לדאוג לצרכיו של התינוק, חשוב מאוד שתהיה דמות שתמלא את צרכיו של התינוק במידה והאם לא מסוגלת.
לצערי רק 50% מהנשים שסובלות מדיכאון אחרי לידה מאובחנות בזמן.
הסיבות העיקריות לכך, הן בושה גדולה מעצם היותן בדיכאון אחרי לידה ואי תמיכה מהסביבה הקרובה, רגשות אשמה שהן אימהות לא טובות בגלל שהן בדיכאון ופחד שייקחו להן את התינוק על ידי הרווחה מה שבהחלט לא נכון. אבחון שגוי מצד הרופאים בשל הסתתרות הדיכאון תחת בעיות בריאות, פחד ליטול תרופות פסיכיאטריות שמה יפגעו בתינוק או בהנקה מה שלא נכון יש תרופות בטוחות בהריון ובהנקה.
ולכן התפקיד של הסביבה להיות ערנית לתחושותיה ,לרגשותיה ולהתנהגותה של אישה אחרי לידה לתמוך בה עד כמה שניתן.
תמיכה הינה חשובה ביותר להחלמה. במידה ואין לאישה שסובלת מדיכאון אחרי לידה מעגלי תמיכה מספיקים יש נשות מקצוע נהדרות ועמותות שמתמחות בכך. דולות פוסט פארטום, מרכז "אמא יקרה" ברחובות, "אם לאם בקהילה", "אמאל'ה אמאל'ה", ארגון ניצ"ה.
דנה רביב –ליברמן,
מטפלת קוגניטיבית התנהגותית (LICBT) בנשים
סביב הריון ואחרי לידה קליניקה ברעננה ובמתחם "ארבע אימהות" בפרדס חנה.
מקורות נוספים – המדריך לאיתור, אבחון וטיפול בדיכאון אחרי לידה ,ד"ר מיקי בלוך מנהל המרכז בריאות הנפש של האישה ביה"ח איכילוב.
ד"ר מרינה בר-שי פסיכיאטרית מגדרית.
